אתחיל בסיפור קצר מהמסורת הבודהיסטית.
היה היה בכפר בטיבט פסל גדול של הבודהה, הפסל שעשוי היה מחימר, היה מרכז התפילה והפעילות הרוחנית של הכפר במשך שנים. יום אחד לאחר סערה גדולה של גשמים נוצר סדק בפסל, אנשי הכפר הגיבו בבהלה מאוד גדולה וחוסר אונים. בחור צעיר אחד החליט להעז להציץ אל תוך הסדק. לתדהמתו הוא גילה מתחת ניצוץ של זהב, הלכו לברר אצל זקנת הכפר, אמרה החכמה "בוודאי, הפסל הזה היה פסל מזהב של הבודהה, הוא כוסה בטיט ובוץ על מנת להגן עליו מפני פולשים. שכבת הטיט נסדקה והנה נגלה הזהב." ואז אושר גדול פשט והתרחב בלבבותיהם של אנשי הכפר.
עד כאן סיפור הבודהה.
אז מה הקשר בין טיפול לבין לסיפור היפה? הרבה פעמים קורה שאנו מרגישים שהחיים נסדקים, זה מבהיל אותנו, עולה בנו דאגה שהכל מתמוטט. הסדק יכול להיות משבר בקריירה, משבר בזוגיות, קושי עם ילדי המשפחה, משבר במשפחה המורחבת, מחלה קשה. משהו שסודק לנו את השגרה שאנחנו רגילים אליה.
הסדק מטלטל אותנו מבחינה רגשית, אנו מבוהלים ומבולבלים בדומה לבהלה של אנשי הכפר. הבחירה ללכת לטיפול משולה להחלטה להציץ לתוך הסדק, בדיוק כפי שהעז לעשות הצעיר מהכפר. כמו בסיפור זה דורש אומץ רב, העזה וזה לא קל. יחד עם זאת ההצצה פנימה עוזרת לנו לגלות את החוסן, את הזהב, את האיכויות והכוחות שלנו.
הטיפול מכוון להתבונן פנימה ולעזור לנו למצוא את הכוחות שלנו, כך משפחות מתחברות מחדש ומתחזקות, כך הורים מתאחדים לכוח משותף, כך בני ובנות זוג נזכרים במשותף ביניהם ומתאהבים מחדש.
היום בגישות רבות בתחום הפסיכולוגיה כמו הפסיכולוגיה החיובית, ACT – תרפיית קבלה ומחויבות, הגישה האינטר סובייקטיבית, הגישה של קרל רוג'רס, שהביא את היעוץ הטיפולי משנות ה- 50, מתמקדות באדם על מנת לחפש את איכויות הזהב בתוכו. היעוץ הטיפולי לא מנסה לתקן את הסדק או את האדם, אלא מעז להציץ פנימה בעדינות על מנת לזהות את הכוחות, להשתמש בהם על מנת להתגבר על הקושי ולעשות את השינוי.
הרבה פעמים כחלק ממנגנון ההגנה שלנו אנחנו מתאימים את עצמינו או עוטים שכבות הגנה כמו בסיפור הבודהה. מגיע זמן מבורך בו ההגנה נסדקת והזהב מבקש להתגלות, כך בדיוק נראה סדק ביחסים.
כיועצת טיפולית אני רואה את עצמי לשותפה לאלו שבוחרים להציץ בסדק, ללוות את תהליך ההצצה לתוכו, לגלות את הזהב הטמון בו, לעשות שימוש חכם בגילויים לטובת השינוי המבקש לבוא.
